#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרנו. מה הוא 1) שטר טירפא 2) שטר אדרכתא? 	"1) רשב""ם פירש שטר למלוה שיחפש קרקעות של הלוה או מלקוחות שקנו ממנו <sup>שלה</sup> .<br>2) רשב""ם פירש שטר למלוה שיהא שליט ודורך על נכסיו של הלוה או הלוקח לגבות חובו מהם <sup>שלו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שלה.  והרשב""א הביא שהראב""ד בפי' כתב שילך לקונה ויבקש ממנו לשלם א' כתב שיחפש נכסי הלוה ובפי' ב' את החוב או לתת קרקעו . כתב שי חפש ללקו חו ת, ובעל העיטור
<br>שלו.  והרשב""א הביא שהראב""ד בפי' א' כתב שי חפש ללקוחות ובפי' ב' כתב שיחפש ללוה. ובעל העיטור כתב שילך לקונה ויאכל מפירות שדהו עד שישלם לו את החוב.</span>"	בבא בתרא קסט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרסא. האם כותבים שובר ומדוע 1) כשלוקח או מלוה טענו שאיבד שטרו ורוצה שטר חדש 2) ללוה שפרע כל החוב והשטר קיים או אבד? 	"1) אין כותבים שטר ושובר ללוקח שמא ילך הבעל חוב ויטרוף מהלוקח, וילך הלוקח ויטרוף שתי פעמים מהלקוחות והשובר אינו אצל הלקוחות. ואף שהלקוחות אמורים לחזור על המוכר אבל בינתים הלוקח יאכל פירות וקשה גזל הנאכל, א""נ אם קנו קרקע בלא אחריות לא יחושו לחזור אצל המוכר ויפסידו קרקעם שלא כדין.<br>אין כותבים שטר ושובר למלוה. וכתבו התוס' (קסט,ב ד""ה בעלמא) שהוא משום שאם כן יפסיד כל הלוואותיו שיעשה מכאן והילך שלא יהא זכור מן השובר ואיכא נעילת דלת בפני לווין, וגזרו שלא יכתוב אף שובר שכתוב בו שהוא על אותה הלואה בלבד.<br>2) אם השטר קיים לכו""ע קורעים את השטר ואין כותבים שובר. אם השטר אבד לרב הונא בריה דרב יהושע אפי' למ""ד כותבים שובר זה דוקא כשפרע חלק מהחוב אבל אם פרע כולו אין כותבים שהמלוה הפסיד לנפשו שלא נזהר לשמור את שטרו.<br>והגמ' דחתה והסיקה שכותבים שובר שיותר ראוי שחשש ההפסד יהיה אצל הלוה שעבד לוה לאיש מלוה."	בבא בתרא קסט: - קעא: ותוס'		
